אורי רדובן
פרפרנליה
29.10.2015 – 19.12.2015
בתערוכת היחיד השלישית של אורי רדובן בגלריה חזי כהן, מציג האמן עבודות רישום, ציור, פיסול, מיצב וידאו. ההצבה בתערוכה נראית כנתיב התרחשות עמוס דימויים, המסמן תחנות בהיסטוריה של תולדות האמנות.
כמו אגרן כפייתי של דימויים, רדובן עסוק ביצירת חפצים ובבימוי סצנות הנוגעות למנגנונים המפעילים את עולם האמנות. העיסוק של רדובן בפרפרנליה של האמנות אינו מסתכם בבניית סביבות וחפצים המקיימים שחזור, אלא משבש, חושף ופורם (אך גם מחיה) את הפאתוס האמנותי באובססיביות סיזיפית.
כשבאמתחתו לקט של פרסונות גבריות מובהקות, רדובן מכוון למפרט הרגשי המזוהה עם אותן דמויות (לרוב אותו בליל מודרניסטי של אגו עצום לצד חוסר אונים ונאיביות, הרס עצמי ותחושות חידלון), כמו מחפש ייצוג חומרי לפרפרנליה הרגשית אשר מניעה, אך גם מסרסת, עשייה אמנותית.
במרכז התערוכה מתקיימות שלוש עמדות זיכרון: הראשונה מסומנת על ידי שולחן של ילד, סביבו תלויים רישומים שהועתקו מספרי לימוד עצמי של רישום וציור ומספרי אנטומיה, מחווה לזיכרון נעורים, לתשוקה מזוקקת ובלתי תלויה.
על גבי פודיום לבן מונחים ספרים פתוחים, שבעמודיהם שיחזר רדובן במכחול גס עבודות מרכזיות מתוך הזרם האקספרסיוניסטי, ייצוג לניסיון ראשון בלימודי אמנות פורמלים. בוידאו הסמוך 'המפגר המצייר', נראית בובת קרטון מרוטה המציירת בלהט דיוקן עצמי, המגוחך לצד הנוגה.
העמדה השלישית והאחרונה הינה פינת זיכרון לקזימיר מלביץ', המתייחסת לצילום פוסט מורטם מפורסם של האמן. בעבודה של רדובן ראשו של מלביץ' עשוי מבובת קרטון ומונח על משטח לבן שמסביבו פזורים אלמנטים סופרמטיסטיים, כצמצום של אותם אובייקטים אשר במקור נתלו מסביב למיטת חוליו. פסגת הרוחניות לצד סמלי התפוררותה מרומזים בעבודת וידאו זעירה מעל למיטה, ובה רדובן מופיע בתפקיד מלביץ', עור פניו צבוע לבן, והוא עוטה פאה נוכרית וזקן.
החיבור בין עבודות ההצבה מתקיים בקירות העמוסים ציורים ורישומים, שבהם העתיק רדובן מדיוקנאות הנעורים של ציירים מודרניסטיים איקונים (קוקושקה, מלביץ', שילה), וכן מעבודותיהם של פיקאסו ושל מרטין קיפנברגר, אשר עברו שיבוש, פירוק ועריכה מחדש. דימויים נוספים מדלגים ממופשט אקספרסיוניסטי לפופ ארט, דאדא וקומיקס.
בסמוך, מוצבים על רצפת הבטון אסופת ציוד אריזה, שינוע ומכירה של אמנות. החפצים חלקם
רדי מייד וחלקם נוצרו בידי רדובן. כמו בשחזור קרב היסטורי, רדובן מסדר את התפאורה ומעמיד את חייליו, בידיעה שהתוצאה הסופית כבר עומדת על כנה.
עפרה חרנ"ם
