רונה שטרן
אואזיס
אוצרת: עפרה חרנ"ם
1.1.2015 – 7.2.2015
'אואזיס' הינה תערוכת היחיד הראשונה של רונה שטרן בגלריה חזי כהן. שטרן מציגה מיצב המנכס סמלים ומונומנטים היסטוריים אשר התקבעו בתוך התודעה הציבורית, כאשר התמה הקושרת את מכלול האובייקטים בתערוכה היא הראייה הפוליטית את שרידי המשמעות האצורים בתוכם.
שטרן עוסקת בפרקטיקה של פירוק והרכבה מחדש של דימויים איקוניים אשר שרדו את מבחן הזמן עד לחיקה של התרבות הפופולארית של ימינו. היא בוחנת באופן צורני ונרטיבי את מאפייני הקשר בין הסמן כשהוא מכוון לתוכן לבין גרסתו המרוקנת. האלמנטים ששטרן בוחרת מושאלים מתוך סביבתה הקרובה, ומתוך ההתבוננות בעבודותיה נותר לנו לתהות עִמה מה עומד מאחורי מנגנוני השימור והמחיקה של הזיכרון הקולקטיבי.
בעבודה 'אואזיס' הדפס משי על גבי אריחים בהשראת 'ידי הניצחון', שער הניצחון על אירן אשר חנך סדאם חוסיין בבגדד ב-1989, בדמות ידיו של המנהיג האוחזות בצמד חרבות. שטרן מבקשת להתעמת עם תפקידם ההיסטורי של שערי הניצחון, ומייצרת שער חסום, לא פונקציונאלי, ובכך מבטלת את חגיגת הכיבוש. האריחים שבאמצעותם היא מצטטת את תוואי השער בבגדד יכלו להופיע באותה מידה בחזית בניין שיכון ישראלי משנות השבעים עמוס עבודת שפריץ קפדנית. בחיבור בין השניים מטשטשת שטרן בין המקומי, הקרוב והבטוח, ל'שם' המאיים מרחוק.
במרכז החלל, מעל כן דמוי אבן, ניצבת דמות גדולת ממדים עטופה בבד שחור וקשורה בחבל עבה, מבלי שנדע מה נמצא בפועל מתחת לבד. הרס אנדרטאות, המופיע עם נפילתו של שליט, מעמיד בסימן שאלה את תוקפו של האובייקט והסמלים שהוא מכיל כשרירים או מרוקנים מתוכן. מאידך, אותם מונומנטים המורדים מכנם יכולים גם לקבל על עצמם מהות חדשה, ולהפוך לרכיבים במפעלי ההנצחה של השליט הבא. הדמות ה'ארוזה', אך עדיין ניצבת ממעל, מציגה השהייה של אותו מעמד אמביוולנטי.
השימוש בחומרים 'נמוכים' מציף שאלה העולה מתוך כל האובייקטים של שטרן, ושופכת אור על כלל מהלך עבודתה. נדמה כי המשמעות המקורית של הסמלים והחומרים אינה נמחקת כליל. להפך – שטרן מנציחה את גלגולו של האובייקט ממקור ועד לאופני שימושו העכשוויים. כך באחת מהעבודות הופכים פירמידה ואובליסק מצריים למעמד קיר ניו אייגי' – ניכוס ובזיזה מתמצים בקישוט לכל בית.
עפרה חרנ"ם
