רון עמיר | פני הדברים

 רון עמיר | פני הדברים

אוצרת עפרה חרנ"ם
19.1.2017 – 4.3.2017

פני הדברים, תערוכת היחיד השנייה של רון עמיר בגלריה חזי כהן, מציעה מבט מקיף על עיסוקו במקומות ומנגנונים המייצרים כליאה פיזית ומנטלית. עבודתו של עמיר מתאפיינת בקשר מתמשך עם קהילות המצויות באזורי שוליים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. כּצָלם, פעולותיו חורגות מעמדת מתעד עובר-אורח, והוא בוחר במקום זאת בתהליך עבודה ארוך-טווח, הנבנה מתוך יחסי אמון הדדיים וקשר בין-אישי עם מצולמיו.

הפרויקט בג'סר אל-זרקא ארך כשתיים-עשרה שנים בהן שהה, לימד וצילם ביישוב. המהלך האמנותי בפרויקט זה מדגים את דרך הפעולה של עמיר במקרים רבים. הוא התחיל במפגש מקרי ונמשך לאורך שנים תוך יצירת קשר אישי ושיתוף פעולה עם תושבי המקום. המבט המורכב של עמיר משתקף בצילומיו דרך פריימים דחוסים בהתרחשות, הבנויים על-ידי העמדה מכוונת, לצד התמקדות בפרוזאי והימנעות מאירועים דרמטיים.

שיטת עבודה זו המשיכה איתו גם לפרויקטים נוספים המוצגים במסגרת התערוכה הנוכחית. סדרת צילומים אחת נעשתה בבית חרושת נטוש ליהלומים בנתניה, שחלליו הפכו לחדרי מגורים – מרחב אותו חוזר עמיר לצלם לאורך שנים. בפרויקט אחר שנמשך כשנה וחצי תיעד עמיר שוהים בלתי חוקיים המועסקים כפועלי בניין, ולמעשה כלואים בבניין אותו הם בונים. פרויקט נוסף נוצר לאורך שלושת השנים האחרונות, מתוך עבודה עם מבקשי מקלט המוחזקים במתקן הכליאה "חולות".

מרכז הכובד של התערוכה מצוי במתח שנוצר במפגש בין "הדרמה הצילומית", לבין שגרת היומיום בחיי המצולמים. עמיר משתמש בצילום בפורמט בינוני וגדול המאפשר לו לשמור על חדות בכל פרט ופרט בתמונה. נראה שמבנה-העל של הצילום שלו נמצא בנקודת התווך: בין תיעוד המקום כשלעצמו, על האנשים המצויים בו, לבין סצנות המבוימות בקפידה. עמיר מזהה חיוניות ועושר בתגובות ובתוצרים המתפתחים מתוך מגבלות חוק ומעמד. הוא מתווך רגעים אלה בצילומיו דרך בחירה פורמליסטית בקומפוזיציות עדינות, המתגלות במקומות לא צפויים.

בדיוקן של פועל בניין צעיר, למשל, שצולם במרחב ארעי של מגורים על רקע שמיכה צבעונית שנתלתה לצורך הצילום, עקבות הסיד על ידיו של הנער טוענות את העבודה בחומריות מעולמות אחרים, אך בה-בעת מחזירות את הצופה למציאות –  לעובדת היותו פועל. דוגמה נוספת ניתן לראות בצילום בו נראים שלושה פועלים יושבים בפריים דחוס. הצמחייה הירוקה מאחוריהם מרפדת את הפריים, בעוד רגליהם נטועות בחוזקה באדמת החמרה האדומה, אותה אדמה המקרקעת אותם למקום ולוקחת מהם את זכותם לנוע בחופשיות. מאחוריהם סימני הדפיקה בגדר הפח מייצרים בוהק המציף את הדימוי בחיוניות.

רון עמיר יוצר בצילומיו מרחב שלישי משותף לו ולמצולמים, בו מתרחשת פעולה הדדית. רגע הצילום מתארך לשהות מרוכזת בה מביט הצלם במצולמיו לא רק כמתבונן, אלא כאדם מעוניין, מעורב ופעיל. יחד עם זאת, הפעולה האמנותית נותרת כאירוע מובחן וחריג שאינו יכול, וגם אינו מנסה, לשנות את מה שמחוצה לו.

• עפרה חרנ"ם

+++

רון עמיר (נ. 1973, ישראל) הוא בוגר לימודי אמנות וצילום במדרשה לאמנות, בית ברל, וכיום מלמד שם. הציג תערוכות יחיד רבות, ביניהן במוזיאון חיפה לאמנות (2014); במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (2014); בגלריה חזי כהן, תל אביב (2013); ועוד. עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם – במוזיאון במרכזKWלאמנות עכשווית, ברלין (2015); במוזיאון אשדוד לאמנות (2015); בביאנלה הים-תיכונית בסכנין (2013); במרכזICAלאמנות עכשווית, פילדלפיה (2011); במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2011) ועוד. עמיר הוא זוכה פרס לנדאו לאמנויות (2015); פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט (2013); פרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט (2008). בדצמבר 2016 תפתח לעמיר תערוכת יחיד חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים