שירים עבור עיוורים
לותר המפל
25.4.2013 – 29.5.2013
עבודותיו של לותר המפל מעמתות בין פיסול לצילום, תוך שילוב השניים במערך של עקרונות אסתטיים, המתייחסים גם לקולנוע ולתיאטרון. העיקרון הבסיסי שעליו מושתתת העבודה של המפל מורכב מגזירות של הדפסות צילומיות מוגדלות, הלוכדות ומקפיאות תנועה של אינדיבידואלים או קבוצות במהלך של מחווה או פעולה פרפורמטיבית. הגזירות מודבקות על גבי לוחות MDF החתוכים בקונטור זהה, ומוצבות במרחק מהקיר. התכנים הצילומיים, שמקורם לרוב אינו בר-זיהוי, משחקים תפקיד בתוך קונסטלציה פיסולית שטוחה, המשחזרת חלקית את אירוע המקור המצולם ומשיבה אותו לחלל תלת ממדי ולמידותיו הטבעיות.
ההיבריד הצילומי-פיסולי של המפל נוטל מהדימוי הצילומי את מעמדו הייצוגי ומסלק ממנו את
הפריים המובנה שלו, ומתוך כך הופך אותו לרוח רפאים חסרת מסגרת בחלל ממשי. המפל משליך בחזרה את הדמויות המצולמות לתוך העולם שממנו נלקחו, ובעקבות זאת נעשה עולם זה למתחם דמיוני ומיתולוגי חליפי.
אפיון עבודותיו של המפל כתיאטרליות מובילה אותנו לקרוא אותן כתפאורה אשר נדחקה לחזית ונעשתה למופע עצמו, או לחילופין, למרחב שבו הצופים הופכים לשחקנים. התפאורות הרפאיות והחזיתיות מגלות את אמצעי האשליה הכושלים שלהן ונחשפות כסביבות בדיוניות, חקייניות וזמניות שבמרכזן פועם היעדר של אירוע פוטנציאלי ומושהה.
"שירים עבור עיוורים" הוא השם שבחר המפל לקבוצת עבודות חדשות, אותן יצר במיוחד עבור תערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה חזי כהן. השם שבחר משקף את העניין המתמשך שלו במוזיקה ומופעים, אך במקביל מסמן קרע בקשר בין החושים, מודיע על שידור של צליל עבור אלה שאינם רואים, על התנסות אקוסטית המציינת היעדר ראייה ומפצה עליו. בניגוד לקשר הקולנועי שבין צליל לתמונה, הצליל של המפל הוא תחליף לדימוי החזותי. המשמעות של שם התערוכה – התרחשות חיובית המכסה על מצב שלילי, היעדר ראייה המלווה בצלילים ובמוזיקה – יכולה לשמש כמפתח פרשני להבנת אופן ההופעה בעבודות של המפל, הממחישות מעבר בין היעדר לנוכחות,
בין חוסר נראות לנראות.
דמויות האדם המופיעות בעבודות עשויות להיתפס כתוצאה של גיחה פתאומית, התפרצות בלתי צפויה, שחרור רסן. הן מופיעות בחלל כשחקנים העולים אל הבמה, והרגע שבו אנו רואים אותן הוא הרגע העוקב להסרת הלוט מעליהן, המעבר שלהן מהיעדר לנוכחות, ומיד לאחריו, המעבר מנוכחות לרפאיות.
הגזירות השטוחות של המפל מזמינות את הצופה להקיפן, וחושפות את צידן האחורי. החשיפה אינה רק הורסת את הפוטנציאל האשלייתי, אלא גם מארגנת אקט של מחיקה עצמית. הצד האחורי הוא הצל והצללית. אם הצד החזיתי של הגזירות של המפל מראה את תכניו הצילומיים בצורתם הרפאית, הרי שהצד האחורי של החזית הוא רוח הרפאים של רוח הרפאים, מרווח נגטיבי וריק של היעדר.
אורי דסאו
לותר המפל (נ. 1966, קלן), חי ופועל בברלין. בין התערוכות שהציג נכללות Modern Art, לונדון (2012); Anton Kern Gallery, ניו יורק (2011); Art : Concept, פאריס (2012), וכן המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס (2010); מרכז פומפידו (2009); Barbican Art Gallery, לונדון (2008); ו-MoMA PS1 (2001). ב-2007 הציג לותר תערוכה רטרוספקטיבית במרכז לאמנות עכשווית Magasin בצרפת. עבודותיו נכללות באוסף המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק (MoMA);
אוסף ה-FRAC, צרפת; אוסף המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס; ואוסף Saatchi, לונדון.
