Overlap
יאן טיכי
13.6.2013 – 20.7.2013
Overlap הינה תערוכת היחיד הראשונה לאמן יאן טיכי בגלריה חזי כהן. טיכי מציג שלושה גופי עבודה השלובים זה בזה, ומציעים יחד כמערך את המבט הבוחן והייחודי של האמן על מערכות ההתייחסות הקושרות בין המרחב הפרטי והציבורי.
עם כניסתו לגלריה ניצב הצופה בתוך המרחב המוחשך והמכויל מחדש של מיצב מס. 17, אשר נוצר עבור ומתוך החלל של גלריה חזי כהן, ומצטרף לרצף של עבודות הצבה בהן משלב טיכי הקרנות וידיאו עם הצבה של אובייקטים פיסוליים ואדריכליים.
טיכי מגדיר מחדש את חלל הגלריה באמצעות תמרון האור שבו, וצמצומו למערך של שטחים גיאומטריים המתקיימים באופן דינמי במרחב. במסגרת ההצבה הופך חלל הפנים של הגלריה למעבדה לבחינת תופעות הקשורות במרחב של החוץ: האופן בו אנו מושפעים מתנאי התאורה במערך האדריכלי לאורך השעות השונות של היום.
מקרן הוידיאו הופך בידי טיכי מאמצעי של שחזור המוקלט, לאמצעי ליצירת היגדים חדשים. גישה זו מושפעת מהצו המודרניסטי של האמן לסלו מוהולי-נאג'י, להפנות את המבט אל פני השטח של התקליט, ובאמצעות שריטה וחריטה ידניים להשתמש בגרמופון ככלי ליצירת שפה מוזיקלית חדשה, על פני ההסתפקות בשחזור בלבד של זו הקיימת.[1] פועל יוצא מכך אצל טיכי, הוא שהדימוי בעבודת ההצבה אינו הצורה הגאומטרית המתוזמנת להקרנה, אלא אופן נפילתה על פני קירות החלל.
מיצב מס. 17 מזמן לצופה רצף מצבים נתונים של שהייה. העמוד האנכי שבחלל הגלריה מוכפל, ויחד עם כפילו האופקי מקבל תפקיד מרכזי בשבירת האור המוקרן.
המעבר פנימה אל המשך חלל התערוכה מזמן חזרה אל מרחב החוץ. בסדרה Changing Chicago מוצגות שבע עבודות וידיאו, שבכל אחת מביט טיכי על אתר ציבורי בשיקגו, העיר בה הוא חי ועובד כבר למעלה משש שנים.
הסדרה מתייחסת לפרויקט באותו שם, אשר הופק בשיקגו בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, ובמסגרתו הוזמנו כשלושים ושלושה צלמים וצלמות לתעד את חיי היומיום בעיר. ב-2011 הוזמן טיכי לעבוד עם אוסף המוזיאון לצילום עכשווי בשיקגו (MoCP) ולבנות תערוכת יחיד שתהיה פרי עבודה זו. בתערוכה שיצר – 1979:1-2012:21 (2012) – בחר טיכי להציג חלק מהצילומים המקוריים מתוך הפרויקט Changing Chicago, והעניק להם משמעויות נוספות דרך ההצבה החדשה, אשר כללה גם את סדרת עבודות הוידיאו Changing Chicago (2012) של האמן.
בעבודות הוידיאו נע טיכי לאורכו ולרוחבו של הגריד של העיר, מבנייני המשרדים והרחבה ההומה של ה-Daley Plaza, ועד לשקט המרתיע של צומת בשכונת Englewood, נקודת המרכז במרחב של מניין מקרי הרצח בעיר. בעוד שצלמי הפרוייקט המקורי התרכזו במבטם בפני השטח של העיר – האנשים וסביבתם הקרובה, מבטו של טיכי מורחק לזווית המגלה כל אתר בכללותו, ואת פעילות התושבים כפועל יוצא של תנאי האור הנמצאים בשינוי מתמיד, ומִתאר המפגש שלהם באדריכלות.
מצלמת הוידיאו של טיכי מוצבת ללא תנועה למשך הצילום, ובכך מציעה פריסה של הרגע מכריע. באופן מפתיע, מגלה ה-Daley Plaza, אותו מצלם האמן לאורך השקיעה, בתאורה הרב-כיוונית שנוצרת בו כתוצאה מהשתקפות בנייני המשרדים, דווקא מראה של תאורת אולפן, כאשר הבניין והפסל העצום של פיקאסו מתקבלים כתפאורה, כמעין מאקט, ומחזירים את הצופה אל עולם הפנים של המיצב בחלל התחתון של הגלריה.
Certificates of Authenticity, המקדמת את פני הצופה בכניסתו לחלל העליון, הינה סדרת צילומי סטילס אשר אסף טיכי במצלמתו לאורך השנים. במבט עוקב על הדימויים, מתגלה האור הן בתפקידו המסורתי של מאפשר הדימוי, והן כמושא בפני עצמו. המראות האופקיים והאנכיים העולים מתוך הצילום מציעים מפתח צורני, המהדהד בכל מערך העבודות.
אורן הדר
[1] László Moholy-Nagy, "Production-Reproduction: Potentialities of the Phonograph" (1922-1923),
in Christoph Cox and Daniel Warner (eds.), Audio Culture: Readings in Modern Music, Bloomsbury Academic, London, 2004, pp. 331-333.
