גלעד כהנא | לכרות שמיים
03.05-09.06.2018
התערוכה "לכרות שמיים" מאת גלעד כהנא, מציגה עבודות המסכמות תהליך עבודה משלוש השנים האחרונות. את הדימויים בורר כהנא מתוך ספרים ומגזינים משנות ה-60 וה-70, בוחר פרט אחד מתוך אירוע מגובש וסביבו בונה נרטיב חדש.
מתוך תהליך העבודה של כהנא נוצרו כמה סדרות – בתוכן ניתן לראות קבוצת עבודות דחוסות, לעיתים גדושות חומר – המשחזרות את אידיאל האסתטי הטוטליטרי. גברים ללא פנים שתולים בתוך מצעד צבאי או מופעי כוח ספורטיביים; ילדים אפורים, ידיהם מושטות בצייתנות מעלה, את פניהם מכסה כהנא ברגע צבעוני, כמו מחזיר להם סממנים אינדיבידואלים. רגעי אסתטיקת התעמולה בעבודות אלה מייצרים תשתית לשאלות על מוסר ויופי.
קבוצה נוספת של עבודות נוצרה בקומפוזיציה פתוחה יותר – במרכזן שוזר כהנא דימויי נוף מופשט לצד דמויות נשיות. דמויות אלה זוכות לטיפול פרטני; כהנא כמו בונה את העולם סביבן בדקדוק יתר, תוך מעבר לפרקטיקת עבודה חופשית יותר. דמות מחזיקה תינוק וסביב לה מגזרות מופשטות; נזירה צפה מעל מבנה חקלאי ומאחוריה הרים מושלגים.
קבוצה שלישית הינה קבוצת עבודות המתכתבת עם ארכיטקטורה ונופים ארץ-ישראלים של שנות ה-50. הדמויות כמו מונפשות, כמעט קומיות, בנויות בתוך גבולות ברורים. בעבודות אלה מייצר כהנא את הדמות כולה מתוך הקומפוזיציה. את המוטיב החוזר של יצירת חללים סגורים ניתן לזהות בכל הסדרות. כהנא משתמש בדימויים קיימים של חללי כליאה, כיתות ושאריות של בניה מתועשת. בנוסף, הוא אף מייצר תחושת דחק באמצעות היחסים הדחוסים הניכרים בין הדמויות לרקע. בקבוצת הדמויות המונפשות, האזכורים למתח הפיזי שבכליאה מקבלים משנה תוקף דרך אובייקט המסמן כמכלול דבר-מה הרמטי וסגור. הדמות הגברית חוזרת כאובייקט הטומן בחובו היסטוריה שלמה של מתח מעמדי ומאבק.
לדבריו של כהנא "…מעשה הגז̩ירה המתמדת חותר אל עבר משמעת פיזית שמזכירה יומיום מציאות של תודעה מרוסקת. מאזכרת אותי שנשברתי, שוב ושוב, מאחור̠י ערמות של יציאות מקשר, כוכבים יתומים מסיפור, רגעים כלואים, ועל אף הכאב – יופי כמעט בלתי נתפס. ההדבקה חותרת אל האיחוי, בידיעה ססגונית שלעולם לא יחזור מה שהיה, וטוב שכך. שלם המורכב משברים נע בין איזון לחוסר איזון. מתח תמידי שטעון בתנועה ועם זאת, מקפיא הרף".
– עפרה חרנ"ם
