מאיר פיצ'חדזה | עבודות משנות ה-80-90
20.01.2024 – 22.12.2023
גלריה חזי כהן מציגה תערוכת יחיד לאמן מאיר פיצ'חדזה, עבודות משנות ה-80 וה-90 מעזבון האמן.
בתחילת שנות ה-80 יצר מאיר פיצ'חדזה ספקטרום רחב של עבודות בסגנון הניאו-אקספרסיוניזם הגרמני עם השפעות אמנים ואלטר דאהן, ריינר פטינג ודיוויד סאלי שעיניין אותו מאוד. הוא התרחק קצת מאמנות הישראלית עם מחשבה שהאמנות היא מלכתחילה משהו כלל עולמי.
בציוריו שילב את ההיסטוריה האישית שלו עם תולדות האמנות, שילוב היוצר תהליך של ניכור ופיצול.
דברים שאמר מאיר פיצ'חדזה על ציוריו משנות ה- 90-80:
"אני מתייחס אל האמנות הפלאסטית כמו אל החיים. לכן אני עושה אמנות על אמנות וגם מנסה לשלב את ההיסטוריה האישית שלי עם תולדות האמנות, שילוב היוצר תהליך של ניכור ופיצול.
"הגעתי אז למסקנה הבאה: בסדר, הציור מת; אם כך, אני אומר 'קדיש' על מותו. כלומר, הציור שלי יהיה מעין אמירת 'קדיש' על הציור המת. והרי, אמירת 'קידש' מניחה לפחות את חייו של אומר ה'קדיש', הלא כן?…
"לתאים בגוף-האדם יש חיים עצמאיים, אך הם קשורים זה לזה ולגוף אחד. גם לבית בן חמישה חדרים יש חיים ואישיות מאחדת, גם אם כל אחד מן החדרים מעוצב ומסודר באופן ייחודי למתגורר בו. אם נרים את הגג ונתבונן מלמעלה, נקבל את התמונה השלמה של הדירה, כמו בציור.
"בדרך כלל, ציירים מעדיפים לצייר על בד לבן, וכאילו מחשיכים את האור על הבד הלבן. אני מעדיף להתחיל את הציור על-ידי כיסוי כל הבד בצבע שחור, כמצע קיומי, ואחר כך 'להאיר' אותו על-ידי הוספת אורם של הצבעים והדימויים. לגביי, זוהי מלחמה קיומית נגד הבד השחור. […] כשאתה מצייר על בד לבן, אתה מביא חושך לאור.
"מה שבטוח הוא, שהאור בציורים שלי הוא לא מכאן. זה לא האור הישראלי החזק. זה אור אפור, שטוח, אירופי. למעשה, אור פנימי."
"אני מצייר נוף רומנטי, סנטימנטלי, שמתקרר על-ידי הפיכתו לשחור-לבן ואחר-כך הפך לציור. זהו נוף פיקטיבי. נוף בלי מקום וזמן, שממה מסתורית של ראשית או סוף. עד היום אינני מבין אם השמש שבאופק המצויר מציינת שקיעה או זריחה. לגביי, זהו נוף פנימי, המכיל איום וגעגועים כאחד."
עורך: גדעון עפרת
